מאי 3, 2012

האם יצליח פרופסור קוטלר במאבקו לשינוי רפורמת בריאות הנפש?

המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש, במתכונתן הנוכחית, רק מעודדות פנייה של רבים הזקוקים לטיפול נפשי, לכיוונים פרטיים. כך טוען פרופ' משה קוטלר, יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש. פרופסור קוטלר, פסיכיאטור, מנסה כבר כמה שנים להגיע לשינויים ברפורמת בריאות הנפש, ומתריע על התנהלות במישור זה פרופסור קוטלר מביע דאגה רבה, הנובעת מהכרה והבנה של מצוקת מטופלים רבים, הממתינים זמן ממושך מאד, לקבלת טיפול. האם יצליח פרופסור קוטלר לקדם את שינוי רפורמת בריאות הנפש בישראל? רק למדינה הפתרונות.

עתיד המטופלים בידי מערכת הבריאות
מצבה של מערכת בריאות הנפש בישראל הוא עגום למדי. התורים, וזמני ההמתנה לקבלת טיפול במרפאות הציבוריות הם בלתי אפשריים ובלתי סבירים, ולדברי קוטלר, פסיכיאטור ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, המצב רק הולך ומתדרדר, והרפורמה במתכונתה הנוכחית, פשוט נכשלה. נתוני משרד הבריאות מראים, כי זמן ההמתנה אותו נדרשים להמתין בני נוער הזקוקים לטיפול נפשי הגיע לשבעה חודשים ויותר. פרופסור קוטלר מתריע על האבסורד שבמצב זה, ועל הצורך המיידי לקדם את רפורמת בריאות הנפש החדשה, שעיקריה הם העברת הטיפול הנפשי לקופות החולים, ועל ידי כך קיצור משמעותי של תורים וזמני המתנה, ובאופן כזה כל מבוטח יוכל לקבל את הטיפול הנפשי לא הוא זקוק ולו הוא זכאי. שינוי כזה של רפורמת בריאות הנפש, מצריך הזרמה של כארבע מאות מליון שקלים מהמדינה אל קופות החולים, שיסייעו להם להיערך בהתאם למתן טיפול זה.

חרדה מהעתיד
לפי נתוני משרד הבריאות ומקורות אחרים, נמצא כי ההתנהלות במישור זה במתכונת הנוכחית, היא כזו שבקרב אזרחים הסובלים ממצבי חרדה ודכאון קשים, פחות ממחצית מהם פונים בכלל לטיפול כלשהוא, ומתוכם מטופלים רק רבע מהם באמצעות המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש. בקרב בני נוער המצב עוד יותר חמור, וכשבעים אחוזים מבני נוער, אשר להם הפרעות נפשיות, לא פונים כלל לקבלת סיוע נפשי. לפי פרופסור קוטלר, לא ירחק היום בו כל אדם שני באוכלוסיית ישראל יזדקק לסיוע נפשי כזה או אחר, ואם הטיפול ימשיך במתכונת בו הוא מתנהל עכשיו, יביא הדבר לתוצאות חמורות, מאחר ובמתכונת רפורמת בריאות הנפש הנוכחית, אין המרפאות הציבוריות ערוכות כלל למצב כזה, וכבר היום לא מסוגלות להתמודד עם המצב הנוכחי.
עיקרי רפורמת בריאות הנפש המוצעת היא, כי קופות החולים יקבלו על עצמן את תחום שירותי בריאות הנפש, ובנוסף יוקצו משאבים לפיתוח נושא הפסיכולוגיה של הילדים, להתמחויות יתווספו עוד כשלושים וארבעה מקומות, ותוענק תוספת של כחמישה עשר מליון שקלים שיסדירו את הרחבת ההתמחויות ויפתרו את מצוקת כוח האדם. פרופ' משה קוטלר תומך ברפורמה, מתוך הבנה כי אין ברירה אחרת.. בצורה זו, הוא מסביר, תהיה המערכת מחויבת לקבוע תורים זמינים, עם טיפולים שממדי האיכות שלהם ייקבעו מבעוד מועד, וכן היקפם.

Posted by פרופ' משה קוטלר

יו"ר אגוד הפסיכיאטריה בישראל. מנהל המרכזים לבריאות הנפש באר יעקב – נס ציונה - מב"ן שב"ס, פרופ' מן המניין בפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה אוניברסיטת תל-אביב ומשנה לדקאן (לחינוך רפואי) בפקולטה לרפואה, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, יו"ר החברה הישראלית לרפואת התמכרויות והיו"ר הנבחר של איגוד הפסיכיאטריה בישראל. בעבר כהן כראש מחלקת בריאות הנפש של צה"ל (אל"מ במילואים), כמנהל המרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע, סגן דקאן בביה"ס לרפואה באוניברסיטת בן- גוריון וראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטאות בן גוריון בנגב ותל-אביב.

View more posts from this author

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *