מרץ 26, 2012

רפורמה במערך בריאות הנפש

פרופ' משה קוטלר על הרפורמה במערך בריאות הנפש

קבוצה של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, שהתאגדה תחת הכותרת "רפורמה מיטיבה", טוענת גם היא, שהרפורמה הנוכחית נועדה לכישלון – הן בשל היעדר תקצוב, הן בשל החשש לדחיפת המקצוע לגישה של רווחיות ולא של חמלה, והן בשל הצורך באבחון מחלה כדי לתת טיפול.

"לקרוא להעברה לקופת חולים הפרטה, זו הטעיה. זו לא הפרטה", אומר פרופ' משה קוטלר, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש. "הקופות הן גופים לא ממשלתיים אבל ציבוריים, והם מתמחים במתן שירותי רפואה בקהילה. לעומת זאת, להשאיר את זה בידי המדינה? זו פנטזיה שלא תתממש. עד היום לא הוכח שזה בידיים טובות".
קוטלר מוסיף, כי "אין רפואה שאין בה אינטרסים כלכליים. להשתמש בתירוץ שזה לא מצוין אז לא נעביר את זה, זה מותיר בעינו את המצב הנוראי הנוכחי. סקרים אפידמיולוגיים מראים, כי תוך כעשור כמעט כל אדם שני בארץ יצטרך טיפול נפשי. אנחנו לא ערוכים לזה בכלל".
ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר מומחה מבית החולים שיבא בתל השומר, דווקא מבין את הטענות הללו, ואומר: "נכון, קופות החולים נמצאות תחת לחץ להתייעל, לקצר תורים, למכור תרופות. כל השיקולים הללו קיימים גם בתחום בריאות הגוף, ובכל זאת המערכת מתפקדת".
מוניץ: "עוד לא השתכנעתי שיותר תרופות זה רע. גם היום 90% מהמטופלים מקבלים תרופות".
קוטלר, שתומך ברפורמה, חושש שאולי לחלק מהפסיכולוגים המתנגדים לרפורמה יש גם אינטרסים זרים. "השיטה הקיימת דוחפת את המטופלים לרפואה הפרטית. רוב הפסיכיאטרים שעובדים בשירות הציבורי בחצי משרה, ביתר הזמן מטפלים פרטי".
"יש ניגוד אינטרסים מובהק בכך שהם מתנגדים לרפורמה", אומר גם שמיר. "זה כמו לבקש מעובדי חברת החשמל לקבוע את מחיר וזמינות החשמל".
מה יקרה ביום שאחרי
משרד הבריאות כבר הסכים להקצות כ-400 מיליון שקל לרפורמה. "הקופות מבקשות בערך 500-700 מיליון שקל, ואני מבין שיש נכונות לתת", אומר קוטלר. אם כך, נראה שיש אפשרות ריאלית להגעה להסדר.
לוינסקי: "גם כשזה יקרה, זה לא יהיה מחר בבוקר. הקופות פשוט לא יכולות לקבל את כל המטופלים".
אופן יישום הרפורמה גם הוא לא ברור בינתיים. בעבר, עם התלהטות הדיבורים על הרפורמה, פוטרו עובדי המרפאות הממשלתיות בצפון, אך כשלא מומש האיום, הפיטורים בוטלו.
"אין תכניות כאלה", אומר מוניץ. "אנחנו ממש לא רוצים לפרק אתה מרפאות הקיימות, אלא רק לבנות על גביהן".
עוד הוא מוסיף, כי "יש לנו תכנית מגירה. אנחנו יודעים איפה חסרים שירותים ואילו שירותים חסרים. חלקם שירותים שבכלל אין במדינה. יותר פסיכיאטרים לילד. פסיכיאטרים דוברי ערבית. לכן, חלק מהותי מהעברת הרפורמה הוא לדרוש שלא נקבל עלינו את כל האחריות באופן מידי מחר בבוקר".
עד שתעבור הרפורמה בבריאות הנפש, ומניסיון העבר, זה יכול לקחת קצת זמן. בפני הצרכנים הפוטנציאלים פרושות מגוון אופציות לקבלת טיפול נפשי.
הטיפול היחיד המסובסד במלואו על-ידי המדינה, הוא זה שניתן על-ידי הקליניקות הפרטיות, אך גם קופות החולים מעניקות טיפול מסובסד דרך הביטוחים המשלימים – כל קופה ורמת הטיפול שלה.
כמו-כן, שירותי שיקום לאחר פגיעה נפשית, ניתנים על-ידי משרד הרווחה, בתקציב של 400 מיליון שקל.
ד"ר ירדן לוינסקי כתב את "המדריך המעשי לטיפול בדיכאון ובחרדה", אשר מופיע באתר Goodays.co.il, שמפעילה חברת לונדבק. המדריך כולל הסבר לגבי כל מסלולי הטיפול האפשריים, אנשי המקצוע הרלוונטיים ושיטות השיפוי.
גולף אקסטרים: כיסא גולף שמעמיד נכים על הרגליים
ספורט נכים הוא דרך נהדרת לשפר את הבריאות ואת איכות החיים של הנכים. ענפי ספורט הנכים הם היום כה אינטנסיביים ותחרותיים, שיש משתתפים בריאים שבוחרים להשתתף בהם גם בשביל האתגר, ולא רק כדי לעזור להשלים קבוצה.
בעוד קרטינג או כדורסל על כיסאות גלגלים הם ענפי ספורט מתבקשים לנכים גם על כיסאות גלגלים, הרי שגולף נראה על פניו כבחירה לא סבירה. חלק נכבד מהטכניקה קשורה בעמידה. והנה, הומצא עבור חובבי הגולף הנכים כיסא גלגלים שיכול להפוך גם למתקן שיאפשר משחק גולף בעמידה. המתקן – ParaGolfer – מיוצר על ידי חברת Otto Beck, יצרנית מוצרי תמיכה למשותקים, ומיובא לישראל על-ידי חברת כימטק.
השחקן שולט בכיסא באמצעות ג'ויסטיק, ובלחיצת כפתור יכול לגרום לכיסא למשוך אותו לעמידה. או אז הוא ממקם את עצמו ביחס לכדור וחובט, כמו כל שחקן שאיננו משותק. הרעיון הוא, שלא תידרש כלל קבוצת גולף נכים – אלא ששחקנים נכים עם המתקן יוכלו להשתתף בכל תחרות גולף רגילה. אתגר נוסף עליו התגברה החברה כדי להגיע הזה הוא, כיצד לנוע על הדשא מבלי להשאיר סימנים.
בישראל פועלות שתי חברות המפתחות כיסאות גלגלים שיכולים לאפשר תנועה בעמידה – ארגו ו-Walkcare, אך המוצרים שלהן נועדו לשמש בכל חיי היומיום, ולכן פיתוחם מורכב יותר. המוצר של אוטו בק הולך רק חלק מן הדרך, וסביר להניח שבעתיד נראה פיתוחים דומים בענפי ספורט אחרים.

Posted by פרופ' משה קוטלר

יו"ר אגוד הפסיכיאטריה בישראל. מנהל המרכזים לבריאות הנפש באר יעקב – נס ציונה - מב"ן שב"ס, פרופ' מן המניין בפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה אוניברסיטת תל-אביב ומשנה לדקאן (לחינוך רפואי) בפקולטה לרפואה, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, יו"ר החברה הישראלית לרפואת התמכרויות והיו"ר הנבחר של איגוד הפסיכיאטריה בישראל. בעבר כהן כראש מחלקת בריאות הנפש של צה"ל (אל"מ במילואים), כמנהל המרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע, סגן דקאן בביה"ס לרפואה באוניברסיטת בן- גוריון וראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטאות בן גוריון בנגב ותל-אביב.

View more posts from this author

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *